במבט פוליטי ואסטרטגי, היו רגעים בשנה האחרונה שנראו אבודים. אבל אז הגיעו הניסים. מי שצפה במטחים חסרי התקדים שנבלמו בשמי הארץ, לא יכול היה שלא להיזכר בנבואות על “חומת אש סביב”. ראינו בעיניים איך “לא ינום ולא יישן שומר ישראל”, הופך ממילים בתהילה למציאות בשמי הלילה. זהו נס גלוי שביקש להזכיר למנהיגים שלנו: עם ישראל הוא לא עוד שחקן על לוח השחמט הפוליטי – הוא עם שההשגחה מלווה אותו גם כשהים נראה סגור מכל עבר.
נחשון נכנס למים כאילו אין ים. כאילו אין טבע ואין סכנת טביעה, הוא מבצע פעולה שנראית לא הגיונית ומסוכנת אך מבצע אותה מתוך אמונה שיש באפשרותו לשנות את ה”טבע” ומתוך אמונה וביטחון בה’ שזו הדרך היחידה והכי נכונה. נחשון ממשיך לחיות בדורנו בתוך חיילי צה״ל הגיבורים, טובי בנינו, צדיקי הדור, שמוסרים נפש בידיעה ברורה על הסכנה, קדושי עליון שנכנסים אל תוך האש עם קריאת ״שמע ישראל״ בפיהם וייחוד השם אחד ושמו אחד בליבם.
אבל גם שם… על ים סוף, כשהמצרים היו מאחורינו ואנחנו זעקנו למשה, איבדנו אמונה. למרות הניסים במצרים, למרות משה רבנו, ולמרות צלילי הגאולה הבהירים, פחדנו.
והפחד הזה הוריד אותנו שוב אל קרקע המציאות ודרש מאיתנו התערבות טבעית מתוך עצמנו, משהו מתוך המציאות היומיומית שימשוך עשייה ניסית כדי שנאמין מחדש. עד שנחשון בן עמינדב לא קפץ אל מי ים סוף והגיעו מימיו עד נפש, לא נחצה הים לשניים (ויש אומרם לשניים עשר חלקים כמספר השבטים).
נחשון נכנס למים כאילו אין ים. כאילו אין טבע ואין סכנת טביעה, הוא מבצע פעולה שנראית לא הגיונית ומסוכנת אך מבצע אותה מתוך אמונה שיש באפשרותו לשנות את ה”טבע” ומתוך אמונה וביטחון בה’ שזו הדרך היחידה והכי נכונה.
נחשון ממשיך לחיות בדורנו בתוך חיילי צה״ל הגיבורים, טובי בנינו, צדיקי הדור, שמוסרים נפש בידיעה ברורה על הסכנה, קדושי עליון שנכנסים אל תוך האש עם קריאת ״שמע ישראל״ בפיהם וייחוד השם אחד ושמו אחד בליבם.
נחשון עשה זאת פעם אחת , חיילינו עושים זאת בכל דור ודר.
מלחמת האור מול החושך
מכת החושך הייתה הניסיון של אויבינו להטיל עלינו אימה ולגרום לנו לאבד אמונה בצדקת הדרך. זהו החושך של הפירוד והספק.
אבל האור שפרץ מתוכו היה מסנוור בעוצמתו. ראינו את נבואת מודרני: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ מקל ההליכה שלו בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים״ מתרחבת לכל הארץ – דור של צעירים, “אריות” של ממש, שקמו והסתערו על הגורל שלהם בביטחון מוחלט. האופטימיות הזו, שנובעת מהידיעה שאנחנו נלחמים על הבית המובטח, היא המנוע שיוביל אותנו לשיקום המדינה.
מה נשתנה?
השנה הבנו ש”ארץ ישראל” היא לא רק מושג גיאוגרפי, היא ברית. ראינו איך בשיא המלחמה, בנינו ובנותינו חזרו מכל קצוות תבל כדי להיות כאן. זוהי התגשמות של “קיבוץ גלויות” בזמן אמת. לא מתוך אילוץ, אלא מתוך אהבה וחיבור עמוק לשורשים. הפוליטיקה של היום צריכה ליישר קו עם הרוח הזו – רוח של חלוציות, של בנייה מחדש של הצפון והדרום, מתוך אמונה ש”הנה ימים באים” והשממה שוב תפרח.
מה נשתנה? חזרנו הביתה.
לשנה הבאה….
בסיום ההגדה אנחנו קוראים בקול: “לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם!”. המשפט הזה שהוא תפילה והכרזה, נאמר גם בסיום תפילת נעילה של יום הכיפורים.
השנה, כשאנחנו כבר כאן, בלב ליבה של הארץ, המילים הללו מקבלות משמעות של צו גיוס רוחני. אנחנו לא רק מחכים לירושלים, אנחנו בונים אותה בכל יום מחדש – בלבבות, בקהילות ובחזון המשותף שקם מתוך האפר. הניסים שראינו במלחמה הזו, המלחמה על הבית, הם ההוכחה שסיפור יציאת מצרים מעולם לא הסתיים; אנחנו פשוט כותבים עכשיו, יחד, את הפרק הבא והמפואר שלו.
צאו אל השבוע הקרוב עם ראש מורם. ראינו ניסים, חווינו ישועות, והוכחנו שגם בצל המלחמה – עם ישראל חי, בועט ומאמין יותר מאי פעם.